Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 10a

משנה: מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן אֲבָל לֹא רִיפּוּי נְפָשׁוֹת. וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר אֲבָל לֹא בֵינוֹ לְבֵינוֹ׃

Traduction

On ne doit pas se laisser soigner par eux, quand on est malade, et on ne doit nulle part se faire raser par eux (c’est dangereux); c’est l’opinion de R. Meir. Les autres docteurs disent, qu’on peut se faire raser par eux dans un endroit public où il y a du monde, mais non rester avec le païen en tête-à-tête.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מתרפין מהן ריפוי ממון. בהמתו:

רפוי נפשות. גופו ואם אומר לו סם פלוני יפה לך אפי' ריפוי נפשות מותר להתרפאות ממנו לפי שהוא מתירא שמא שואל לאחרים ג''כ ולא מרע נפשיה:

אבל לא בינו לבינו. כלומר במקום שאין בני אדם מצויין כל כך דבינו לבינו ממש בלאו הכי אסור להתייחד עמהן והלכה כחכמים ואם מסתפר במראה מותר דמימר אמר הואיל ומסתפר בהכי אדם חשוב הוא ומתיירא להורגו:

הלכה: וּמִתְרַפִּין מֵהֶן רִיפּוּי מָמוֹן כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. רִיפּוּי מָמוֹן בְּהֶמְתּוֹ. רִיפּוּי נְפָשׁוֹת גּוּפוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם הָיָה נֶחְמָם אָסוּר. כְּהָדָא רִבִּי אִמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְחַמֲתָא דְגָדֵר. לָקָה בְאֶצְבָּעֵיהּ יְהַב עֲלֵיהּ אִסְפְּלָנִי. חֲמִתָהּ מִתְחַלְחָלָה וּקְלָמָהּ. וְלָא שְׁמִיעַ כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּרִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְלֹא דָֽמְייָא. תַּמָּן נָחְמַס מוּתָּר. בְּרַם הָכָא נָחְמַס אָסוּר.

Traduction

R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Abahou dit: par ''guérison d’argent'' on entend celle des bestiaux, et par ''guérison des personnes'' on entend celle du corps. R. Aba dit au nom de R. Juda: si l’on remarque une inflammation par suite du remède donné par le médecin païen, il est défendu de plus jamais en user. Ainsi, il est arrivé à R. Amé de se rendre avec R. Juda Nassi à Ilamath Guerar et d’avoir mal au doigt. Le médecin local païen lui appliqua un emplâtre;mais comme le mal pénétrait plus avant, R. Amé enleva l’emplâtre. - N’a-t-il pas connu l’avis de R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan, disant que par un médecin de profession (53)Ci-dessus, 1. il est permis de se faire soigner? -Il y a une distinction à noter: il permet d’ordinaire l’usage du remède, R. Yohanan aussi défend d’en continuer l’usage.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אם היה נחמם אסור. אם רואה שנתחממה המכה מחמת רפואה שנתן לו הנכרי אז לעולם אסור ואפי' מרופא אומן ולא יעסוק עוד יותר ברפואה שלו כדלקמיה:

כהדא. עובדא שר' אמי עלה עם ר' יודן נשיאה לחמתה דגרר ולקה באצבעו ונתן עליו אספלנית מרופא נכרי אומן שהיה שם:

חמיתה מחלחלה. ראה אח''כ שהמכה נתחלחלה וירדה בעומק יותר:

וקלמה. כמו וקנפה והסירה להאספלנית וחבטה מאצבעו:

ולא שמיע כהאי דאמר וכו'. אם היה רופא אומן מותר ואמאי לא סמך על שהיה זה הנכרי רופא אומן:

ולא דמייא תמן נחמם מותר. בתמיה כלומר דלא דמיא להא דהתיר ר' יוחנן ברופא אומן דלא התיר אלא בסתמא אבל אם נראה לעין שנגרעה והוחמה המכה מחמת רטיה ואספלנית שלו כמו הכא שראה שנתחלחלה המכה ודאי לא התיר ואסור להשתמש עוד ברפואתו דהא חזינן דמרע האומן נפשיה א''נ נחמם כמו נהמם ומלשון גדר ושרט הוא. לא תתגודדו תרגומו לא תתהממון. ורב יהודא מפרש דהא דאמרינן ריפוי גופו אסור היינו אם היה אפי' נהמם גדר ושרט בעלמא אסור להתרפאות ממנו כהדא וכו' ולא היה כ''א איזה גדר בעלמא מחמת שלקה באצבעו ואפ''ה הסיר הרטיה שנתן לו הנכרי ופריך ולא שמיע וכו' וה''נ רופא אומן הוה ומשני תמן נחמם מותר כלומר ר' יוחנן מיירי באין בו סכנה ונחמם כזה הוא מותר אבל הכא שראה המכה מתחלחלה ויש בה סכנה ונחמם כזה אסור אפי' מרופא אומן:

מָהוּ מִיכְחוֹל מִינְּהוֹן. רַב אָמַר. מָאן דְבָעֵי מִיסְתַּמְיָא אִיסְתְּמִי. לֵוִי אָמַר. מָאן דְבָעֵי לְמַמֵּת יָמוּת. רַב לָא עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. לֵוִי עֲבַד עֵינָא כְחַל לָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהָא אֲנָן חֲמֵיי לוֹן טְעָמִין הָדָא קִילוֹרִיתָא. נֵימַר כַּדִי טָבָא הוּא טָעֵם לָהּ. כַּד לֵית הִיא טָבָא הִיא קַייְמָא וְסַמְייָא. אָהֵן אוֹפִּיּוֹן סַכָּנָה. הָדָא תֵורְייָקֵי. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֲסוּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מוּתֶּרֶת.

Traduction

Peut-on se faire teindre les yeux par un tel médecin? -C’est, dit Rav, s’exposer à la cécité (il n’y engage pas); selon Levi, on va jusqu’à s’exposer au danger de mort. Rav, n’ayant pas l’habitude de se teindre les yeux, ignorait les dangers de la mixture; mais Levi les connaissait par expérience. -Mais, dit R. Aba, ne voit-on pas l’opérateur goûter au collyre (collyrium), preuve qu’il est inoffensif? -Il est possible que l’oculiste goûte le collyre lorsque celui-ci est bon, pour le montrer; mais ensuite il y ajoute des ingrédients dangereux pour la vue. Ainsi l’opium, opion, est un remède dangereux. La thériaque (theriaca) est interdite selon R. Simon; mais R. Yohanan en permet l’usage (54)Suit un passage traduit (Shabat 14, 1)..

Pnei Moshe non traduit

מהו מיכחול מינהון. אם מותר לכחול העינים מרופא נכרי:

מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. מי שרוצה לסמות עיניו יכחול מהנכרי ויסתמא כלומר דנהי דסכנת מיתה ליכא סכנת סמיות עינים מיהא איכא:

לוי אמר מאן וכו'. דאפי' סכנת מיתה איכא כשיתן עכו''ם זה סם חריף בתוך הכחול:

רב לא עבד עינא כחל לה. וקאמר הש''ס דרב לא היה נוהג לכחול את עיניו ולא נגלה לו טוב הכחול שיכול להמית אם משימים בתוכו סם המות ולפיכך לא אמר אלא חשש סמיות עינים אבל לוי היה נוהג לכחול עיניו והיה יודע מכח הכחול עד היכן הוא הולך ולפיכך קאמר שאם משימין בתוכו סם המות אע''פ שאינו בולע לתוך גופו מ''מ יכול הוא להמית:

והא אנן חמיי לון. והרי אנחנו רואין אותן שטועמין בפיהם להקילורית שמשימין בתוך העינים לכחול לרפואה ובכה''ג נימא דליכא חששא מידי:

נימר. אפ''ה אין לסמוך עליהן דסוף סוף איכא חששא דאיכא למימר שעושה זה בכוונה וכשהקילורית היא טובה הוא טועם אותה כדי שיסמכו עליו וכד לית היא טבא וכו' כלומר ולאחר כן יעשה את שלו וישים בתוכה סם חריף ורע והיא עומדת ומסמא את עינים:

אהן אופיון סכנה. אופיון. פי' הערוך מלשון יוני הוא והוא מין עשב הנקרא פרגין ועושין אותו לרפואה ואם לא נותן בכמות הראוי סם המות הוא ולפיכך סכנה הוא ליקח מרופא נכרי:

הדא תורייקי. טרייאקו הוא בלעז:

מותרת. ואין חשש סכנה ליקח מהן:

אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְנָהּ שֶׁלְּבַת יִשְׂרְאֵל׃ דִּכְתִיב וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַיִיךְ וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙ 10a מֵינִ֣יקוֹתַיִיךְ. תַּנֵּי. יוֹנֵק הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ מִן הַנָּכְרִית וּמִן בְּהֵמָה טְמֵיאָה וּמֵבִיאִין לוֹ חָלָב מִכָּל מָקוֹם. וְאֵנוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שֶׁקֶץ וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה.

Traduction

– ''Une païenne peut nourrir l’enfant d’une israélite'', comme il est dit (Is 49, 23): Des rois seront les ouvriers, et des princesses te serviront de nourrices. On a enseigné: pour élever un nourrisson, on peut l’allaiter par une païenne, ou par un animal impur, ou lui apporter du lait de n’importe où, sans se soucier des impuretés ou immondices que mange cette païenne, et d’où provient le lait.

Pnei Moshe non traduit

מיניקותייך. ומכאן רמז להיתר החלב שלהן מיהו ברשות הישראלית בעינן כדתנן במתני':

לא משום שקץ ולא משום טומאה כצ''ל. ממה שאוכלת הנכרית ולא ממה שמביאין לו חלב מכל מקום:

'Avodah Zarah

Daf 10b

חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. כָּל שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. הָתִיב רִבִּי זְעִירָא. הָא אֲנָן תְּנָן. הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו לֹא יְגַמַּא בָּהֶן חוֹמֶץ. לֹא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים הֵן. 10b רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא. כָּל שֶׁהוּא מִן הֶחָלָל וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. מַעֲלִין עֶצֶם שֶׁלְּרֹאשׁ בַּשַּׁבָּת. רִבִּי חִייָה בַּר מָדַייָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זוּטְרָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. מַעֲלִין בְּנוֹת אָזְנַיִם בַּשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַיִן שֶׁמָּרָדָה מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. תַּמָּן אָֽמְרִין בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. גַּבּוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם סַכָּנָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָהֵן סוּמְקָא סַכָּנָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לוֹקְטִין לוֹ עוֹקֶץ עַקְרָב בַּשַּׁבָּת. רַב אָמַר. חַמְרָא לְבַר מֵעַיְנָא שָׁרֵי. לְגֵיו מִן עַיְנָא אֲסִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְאָהֵן רוֹק תָּפֵל אָסוּר לָעַיִן בַּשַּׁבָּת. מִינֵּיהּ אַתְּ יְלִיף לַחֲזָזִיתָא. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִי אָֽמְרֵי. הָדָא עוּרְדְּעָנָא סַכָּנָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין. הָדָא עַכְשְׁבוּנִיתָא סַכָּנָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא גוּמַרְתָּא סַכָּנָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חָמֵץ בַּפֶּסַח. אָהֵן בְּלָעָה שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מַחַט שֶׁל יָד לִטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. דִּלֹא כֵן מַה בֵין קוֹץ מַה בֵין בָּלַע. אָהֵן עַייָמָא דְעַייְנָא. שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִרְמְיָה. אֲמַר לוֹן. הָא רִבִּי בָּא קֳדָמֵיכוֹן. שְׁאָלוּן לְרִבִּי בָּא וְשָׁרָא לוֹן. אֲמַר לוֹן. אוּף אֲנָא שָׁרֵי.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

כל שהוא מן השפה ולפנים. כל מכה שהיא לפנים מן השפה יש בה סכנה ומרפאין אותה בשבת. וגרסינן לכל הסוגיא בפ' שמנה שרצים הל' ד':

לא מן השפה ולפנים הן. ואמאי לא התירו:

ר' זעירא לא אמר כן. כדאמרי חברייא כל שהוא מן השפה ולפנים וכדקשיא ליה ממתני' אלא הכי אמר בשם ר' אבא בר זבדא דוקא כל מכה שהוא מחלל הגוף ולפנים מרפאין אותה בשבת:

עצם של ראש. כשהוא נחלש וגורם לכאב הראש מעלין אותו לקשרו ולחזקו:

בנות אזנים. גידי אזנים לפעמים נופלין מחמת פיסוק שפותח האדם פיו בכח ומעלין אותן אפי' בשבת מפני שהוא סכנה:

עין שמרדה. שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא:

נבות ידים ורגלים סכנה. מכה שעל גב היד והרגל. הרי הן כמכה של חלל ומרפאין אותה בשבת:

ר' אבהו. אמר דהכי אמר ר' יוחנן אהן סומקה סכנה אם נתאדם המכה שעל גב היד והרגל אז היא סכנה:

לוקטין לו עוקץ עקרב. אם עוקצו עקרב לוקטין לו העשבים לרפואה בשבת מפני שסכנה הוא:

חמרא. יין שמשימין לרפואת העין מותר לתת אותו מחוץ לעין בשבת והוא נכנס מאליו לתוכו אבל להשים בתוך העין אסור:

ואהן רוק תפל. דמרפא אסור למשוח בו לעין בשבת:

מיניה את יליף לחזיזתיה. לחזזית שבתוך העין ומכאן אתה למד מה שהוא מותר בשבת ברפואתו ומה שהוא אסור ובבלי גיטין דף ס''ט לחזיזתא משמע מתרגום גרב או ילפת בהרן וחזיזן ואינו ענין לכאן:

הדא עורדענא. צפרדעים תרגומו עורדעוניה ולפעמים עולה מכה בגופו של אדם כצורת צפרדע וסכנה היא ומרפאין אותה בשבת:

עכשבוניתא. עכביש וזהו ג''כ מכה כצורת עכביש וכן גומרתא כצורת הגחלת והיא בועה אדומה וכולן סכנה ומותר לרפאותן בשבת:

נותנין עליה חמץ בפסח. מרטיה שעושין עליה ואפי' חמץ בפסח הוא ואסור בהנאה מותר מפני הסכנה:

אהן בלעא. מורסא הזה ועל שם שהליחה מכונסת ובלועה בתוכה:

שרי. לכתחילה להוציא הליחה ממנה בשבת:

מתניתא אמרה כן. ממתני' שמענו דמותר לכתחילה הוא דתנינן בפ' כל הכלים מחט של יד ניטלת בשבת ליטול בה את הקוץ שנכנס בבשרו וה''ה שמותר להפיס את המורסא:

דלא כן. דאם לא כן אלא דלהפיס את הבלע והיא המורסא אסור אם כן מה בין קוץ שהתירו לכתחילה ומה בין בלע שאסרו אלא ודאי בשתיהן מותר לכתחילה:

אהן עיימא דעינא. עין שהוכהה. והנה כהה הנגע תרגומו והא עמיא מכתשא:

ושרא לון. לעשות לו רפואה בשבת:

אוף אנא שרי. אם ר' בא מתיר אף אנא כוותיה סבירא ליה:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָהֵן צִפְדּוֹנָה סַכַּנְתָּא. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה לֵיהּ וַהֲוָה מִיתְסֵי קוֹמֵי דְתֵימִטִיָנִיס בְּטִיבְּרִיָּא. בָּעֲרוּבְתָא נְחַת לְגַבָּהּ. אֲמַר לָהּ. מִצְרוֹךְ אֲנָא לְמָחָר כְּלוּם. אָֽמְרָה לֵיהּ. לֹא. וְאִין צָֽרְכַת סַב גַּרְעְינִין דְּתוּמָרִין. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. דְּנִיקֹלַבְסִין בְּפַלְגֵּיהוֹן יְקִידִין וְאוּר דִּשְׂעָרִין וְצוֹאַת קָטָן נְגִיבָה וּשְׁחוֹק וּטְפוֹל וְלָא תֵימַר קוֹמֵי בַּר נַשׁ. לְמָחָר אָעַל וּדְרָשָׁהּ בְּבֵי מִדְרָשָׁא. שְׁמָעָת וְחָֽנְקָה גַּרְמָהּ. וְאִית דְּאָֽמְרִין. אִיתְגַּיירֲת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת. שְׁמַע מִינָהּ. אָהֵן צוּפְדָּנָה סַכַּנְתָּא. שְׁמַע מִינָהּ. כָּל שֶׁהוּא מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים מְרַפִּין אוֹתוֹ בַּשַּׂבָּת. שְׁמַע מִינָהּ. כַּיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אהן צפדונא. חולי השינים סכנתא לפי שמתחיל בפה וגו' בבני מעי' ומרפאין אותה בשבת:

והוה מיתסי קומי דתימטיניס. ובפ' שמנה שרצים קמי ברתיה דדמיטיניס. שהיה עוסק ברפואה מלפני בתו של הנכרי דימתינוס בטיברייא:

בערובתא. בערב שבת בא לפניה ושאל אותה אם יצטרך למחר לעשות הרפואה ואמרה ליה לא צריכת ואם תצטרך קח גרעיני תמרה וא''ד גרעינין של הפרי נקליבס ושרוף אותם לחציין וקליפת שעורין וצואת קטן נגובה ושחוק אותם ביחד ותטפול על המכה ולא תגלה רפואה זו לשום אדם:

וחנקת גרמה. על שגילה הרפואה וא''ד לא עלתה לה כך אלא נתגיירה היא:

ש''מ אהן צופדנא סכנה. מדעשה הרפואה בשבת:

אם היה רופא אומן מותר. להתרפאות מן הנכרי:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה לֵיהּ קוֹלוֹס וְהוֹרוּן לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן מִישְׁחוֹק תַּחְלוּסִין וּמִיתַּן גַּו חַמְרָא עֲתִיקָא וּמִישְׁתֵּי וְלָא יִסְכָּן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

הוה ליה קולוס. חולי בני מעיים שקורין קוליקוס בלע''ז:

מישחוק תחלוסין. לשחוק שחליים בשבת. במדרש איכה יעיב ולמה קורין אותה כפר שחליים דהוו מרבין בניהון כאילין תחלסייא:

בַּר בְּרֵיהּ הֲוָה לֵיהּ בָּלַע. אֲתַא חַד וּלְחַשׁ לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ דְּיֵשׁוּ בֶּן פָּנְדֵרָא וְאִינְשָׁם. מִי נְפַק אֲמַר לֵיהּ. מַאיי אֲמָרַת עֲלֵיי. אֲמַר לֵיהּ. מִילַּת פַּלָּן. אֲמַר. מָה הֲוָה לֵיהּ אִילּוּ מִית וְלָא שְׁמַע הָדָא מִילְּתָא. וַהֲווָת לֵיהּ כֵּן כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

בר בריה. דריב''ל הוה ליה בלע מורסא בתוך גרונו א''נ שבלע נימא ושרץ:

ולחש ליה. ונתרפא:

מי נפק. כשהיה רוצה זה לצאת שאלו מה הלחש הזה אשר אמרת וא''ל ממלה פלוני ופלוני אמר מה עשית מוטב היה לו שימות ולא ישמע הדבר הזה:

רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בַּכֹּל מִתְרַפִּין חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. עַד כְּדוֹן. כְּשֶׁאָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי עָלִים מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵבִיא לוֹ. אָמַר לוֹ. הֲבֵא לִי עָלִים סְתָם. וְהֵבִיא לוֹ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי אָחָה הֲוָה לֵיהּ צְמַרְמוֹרִין. אַייתוֹן לֵיהּ מִן זִכְרוּתֵיהּ דְּדוֹהִי וְלֹא אִישְׁתָּה. אַייתוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וְאִישׁתִּי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ הֲוָה רִבִּי יוֹנָה אַבָּא יְדַע מֵאָן הֲוווֹן לָא הֲוָה שָׁתֵי.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

עד כדון כשאמר לו. בפירוש הבא לי עלים מע''א להתרפאות:

סתם והביא לו מע''א. מהו:

נישמעינה מן הדא. דאפי' באמר לו סתם והביא מע''א אסור כדאמר ר' מנא אילו הוה ידע וכו':

צמרמורין. חמימות. בפ''ט דנידה כמין צמרמורות אוחזין אותה:

מן זכרותיה דדוהי. מן המעיין המקלח דרך ע''ז ששמה דוהי. א''נ דוהי כינוי לגנאי כדלקמן בהל' ד' דוהין של מימי רגלים זכרותיה הוא מקור המעיין של המים כדאמרינן בבכורות דף נ''ה זכרותיה דירדנא ממערת פמייס והביאו לו מים מהמקלחין דרך ע''ז זו שהיו מחזיקין אותה לרפואה ולא שתה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source